בתקופה האחרונה אני שואלת את עצמי שאלות רבות על התחום,
במיוחד בגלל הלימודים שהתחלתי, לימודי תיאטרון ומחזות זמר.
לפעמים אני תוהה האם כל זה שווה את זה בכלל.
הלחץ והסטרס התמידי,
תחושת חוסר הביטחון המתמשכת,
ערימת הפחדים הקבורים,
התופעות הגופניות המעידות על חוסר איזון,
המערכת העייפה – שעות שינה שהולכות ומתמעטות,
התפרצויות זעם ללא סיבה,
רגישות יתר, כל הזמן, לכל דבר.
תחושת חוסר ההספק –
לא משנה כמה אשקיע,
כמה הצלחות וניצחונות אקטוף,
זה לא מספיק.
האם אלו החיים שאני רוצה לחיות?
ומצד שני – הלכתי כל כך הרבה, לעצור עכשיו?
לפעמים אני צריכה לאסוף את עצמי ולהבין מה הלאה.
ובדיוק בשלב הזה, רגע אחד לפני 2017 –
מה הלאה?
אני רוצה לכתוב שירים.
אני רוצה פרוייקטים מעניינים ושיתופי פעולה.
אני רוצה סיבוב הופעות.
אני רוצה להקליט אלבום.
אני רוצה להשקיע בלימודים.
אני רוצה להשקיע בהרכב שלי ושל עדי.
אני רוצה ללמוד דיבוב.
אני רוצה לטוס לטיול ארוך ארוך בחו"ל.
אני רוצה לפתח את העסק.
אני רוצה לשחק במחזמר.
יש לי מספר שעות בודדות זמינות בשבוע כדי להשקיע במשהו אחד. מכל החלומות, מכל השאיפות - משהו אחד.
איך אפשר לבחור מכל אלו משהו אחד...
אז מה אני עושה?
אני יוצאת לרוץ.
חוזרת להרגלים.
אני מנערת את הרכיכה שהפכתי להיות – עטופה ב18 שכבות ומחובקת בבקבוק חם.
אני לוקחת את עצמי ביידים ובוחרת.
בוחרת לצאת מהרחמים העצמיים ולהודות על הדברים הטובים שבחיי,
על האושר שבלהיות אדון לעצמי ולבחור את חיי בכל בוקר.
ובעצם? שנת 2016 לא הייתה כל כך רעה....
העסק שלי גדל והתפתח,
כתבתי שירים חדשים,
עברתי ניתוח במיתרי הקול,
תיעדתי את כל התהליך,
השתקמתי בהצלחה,
התקבלתי לביה"ס למשחק והתחלתי ללמוד, עברתי לגור עם בן זוגי,
פתחתי בלוג וניוזלטר,
הרמתי הופעה מקורית משלי,
למדתי להיות חזקה ואפקטיבית,
תחזקתי קשרים עם חברים,
נסעתי לטיולים בחו"ל,
ובעיקר התעוררתי בכל בוקר
והיו לי המון דברים להגיד עליהם תודה.
אז נכון – זה תחום קשה,
בעייתי, בלתי נסבל, מרתיע, מפחיד ומועד לפורענות.
ונכון – אני אדם שנוטה להכנס ללחץ בקלות
ובטח לא מקבלת את כל הנ"ל באהבה...
אבל זכיתי לחיות חיים שבהם בכל יום אני מרגישה.
אני לא חולפת על החיים בדילוג אלא חיה אותם,
יום יום, רגע רגע,
ולפעמים קשה ולפעמים אני נשברת.
אבל גם הנפילות הן חלק מהתמונה המלאה,
וזה עדיף מאפתיות מוחלטת לכל מה שקורה סביבי.
אלו הם חיי.
אז שתיהיה לכולנו שנה של הצלחות,
שנה של אהבה,
שנה של הגשמת חלומות,
של אור והתרגשות,
של נחת וחיבור,
של אמון ביקום ובאנשים שסביבנו,
שנה של חופש – כזה שבוחרים.
אוהבת,
מיטל קליקה
צילום: דניאל גן אור
