מי אמר שאני צריכה להיות
מה שרציתי בגיל 5
כי זה ״החלום״ הגדול שלי.
מה אם בגיל 25, או 35, או 45 או 55 ארצה להיות משהו אחר?
לפעמים נדרשת הקפיצה למים,
ההתנסות, הבחירה האמיתית
כדי להבין שלא,
זה לא בשבילי.
מה שתמיד רציתי להיות,
החלום הרחוק הזה,
זה לא חלום כזה מתוק כמו שחשבתי.
זו לא המציאות שרציתי,
זו לא איכות החיים שרציתי עבור עצמי ומשפחתי
ולא,
אני לא מוכנה לשלם את המחיר
שהחלום הזה דורש.
חלומות ושאיפות הם נזילים,
הם משתנים,
הם גמישים כמו פלסטלינה.
אפשר לעצב אותם שוב ושוב
על פי החיים שמשתנים
על פי הרצונות שמתחדדים,
על פי הערכים שמתעצמים והופכים למדוייקים משנה לשנה.
אל תתאהבו בחלומות שלכם
תנו להם להיות,
ושחררו אותם כשהם כבר לא.
חלום זו אנרגיה
ואנרגיה מתחדשת.
זו לא בושה לחלום.
לא בושה להגשים.
ולא בושה לשחרר,
עד שיבוא חלום אחר.
Comentarios